ימים ושבועות אני מדמיינת שאני יושבת מול הים. אני והוא מתחברים בשתיקה ורק קצב הנסיגה של הגלים לתוך עומק המים מצליח לקחת ממני משהו ממה שאני תקועה בו. מדמיינת שוב ושוב ולא עושה. היום יום האישה הבינלאומי, החלטתי שהפרויקט שלי הבוקר הוא אני. נסעתי לים. קניתי בירה קרה במכולת מעבר לכביש.
חבורה של גברים בטלנים שנראה שמעבירה שם את יומם בשגרה הרימה גבה. ירדתי לחוף. אשקלון כ"כ קרובה. אני לא יודעת למה חיכיתי, הרי לים תמיד היה עלי אפקט מרגיע. חלצתי נעליים, צעדתי על החול. מבט למטה, מבין כל הצדפים מציצה עלי קונכייה. כזו שאני אוהבת, כזו שאני תמיד מחפשת. הפעם לא חיפשתי, היא חכתה לי. זה חייב להיות סימן למשהו טוב. ישבתי, כתבתי, שרתי, דברתי אל עצמי ואל הים.
שכבתי על החול והשמש החמימה לטפה אותי עם הרוח.
קמתי ללכת ובדרך מצאתי עוד קונכייה יפה, של חילזון ים.
לא חיפשתי, שוב חכתה לי.
זה חייב להיות סימן:
אל תחפש רחוק תישאר קרוב
כי ככה זה לאהוב את עצמך
לא מול המראה
תיכנס לתוך
כן זה יכול להאיר אותך
(מילים ולחן ברי סחרוף)