שנתיים עברו מאז יצא לדרך פרויקט מועדונית הנוער ביכיני. כשנתיים מאז פנתה אלי ורדה האחת והיחידה, שנותנת בי אמון ללא עוררין, מחזקת ומחמיאה. קראה לי ואמרה: יש תורם, יש תרומה, יש מועדון ישן ומוזנח לילדי יכיני, בואי - תעשי מה שאת יודעת.
הפרויקט הוא פרויקט קטן בכל קנה מידה. עיצובי, תקציבי, אנושי. בסך הכול מועדונית לילדים של מושב אחד, ילדי א' - ו', כ - 50 ילדים סה"כ, כ 100 מר, תקציב צנוע.
פרויקט קטן אבל מורכב מאוד בשל מספר המעורבים בו. ראשית ובצדק, התורם JNFUK או יותר נכון נציג התורם שפיקח לאורך כל התהליך על הבחירות שלי והשיג עליהן בהערות עיצוביות ותקציביות.
לאחריו המועצה האזורית, שהשיגה את התרומה וכיוונה אותה ליכיני, ועבדה איתי יד ביד, בליווי ופיקוח נוסף. מטעמה: עוזי מהנדס המועצה אתו בנינו ביחד עם נציג יכיני את תקציב השיפוץ וורדה האחראית על התורמים ומחליפותיה, בליווי צמוד לאורך כל הדרך.
ולבסוף, אנשי יכיני. נציגי המושב האחראים על הפרויקט, על התקציב, על החינוך, שהתחלפו תוך כדי עבודה בשל החלפת כל הנהלת והנהגת המושב ובשל כך הפרויקט נאלץ לעבור הקפאה, צמצום, ושינויים עד לסיומו המוצלח למרות כל הקשיים שבדרך.
פרויקט מועצתי עם תורם הוא פרויקט בפיקוח שמצריך כתבי כמויות מדויקים. שלוש הצעות מחיר על כל סעיף בתכנית העיצובית ואישור על כל רכישה. בתחילת הדרך נקבע תקציב לשלב עיצוב הפנים. כל השלבים הוכנו בצורה מסודרת ואושרו כנדרש.
כשהגענו לשלב הביצוע של הלבשת הבית - שהוא השלב האחרון והמכריע בנראות, התוכנית שלי שהוכנה עם חזון ברור ופנטזיה צבעונית קוצצה שוב ושוב ופריטים רבים הומרו באחרים בכדי לחסוך בכסף, שבגלל בעיות שונות, כבר לא היה.
עבורי, הפער בין החזון לתוצאה היה עלול להיות מקום מתסכל להיתקע בו. התבאסתי אין סוף פעמים בדרך, התוצאה היא לא בדיוק מה שרציתי, חלמתי על מועדונית מפילת לסתות ובכל זאת: סיימנו והמועדונית נראית מתוקה ולילדי יכיני יש סוף סוף בית לבוא אליו. גם במעט ניתן לעשות, עם קצת דמיון וצבע.
בתמונה הימנית למטה אפשר לראות את השדרוג הנפלא שעשתה למטבח במועדונית, חברתי המעצבת וקוסמת המטבחים יפעת זהר.
אני מקווה שילדי יכיני יזכו ליהנות מהבית שהם קיבלו ואני מקווה שאתם, תאהבו את התוצאה.
באהבה,
ליאורה